קבוצה בבעלות אוליגרך ממוסקבה החזיקה במבנה באחת מערי הבירה של מדינה מזרח-אירופאית לשעבר ולא הצליחה למכרו, מאחר שהתשואה קרי, שכר הדירה שהניב המבנה לא הצדיקה את המחיר שנדרש למכירתו.
בהתאם לכך, הוצע להמשיך ולנסות למצוא קונה, למרות המצוקה, ובמקביל לקדם הליכי מכירה בשני שלבים. בשלב ראשון העברת הבעלות על המבנה לחברת קליפה בורסאית (Shell Company) ולגייס מימון כנגד תזרים המזומנים מהמבנה (רובו אוכלס על ידי ממשלת אותה מדינה בעלת דירוג טוב, באותו הזמן), והמימון ישמש להחזר הלוואה לבעלים. בשלב השני התוכנית הייתה למכור את האחזקה בחברה הבורסאית שתחזיק במבנה.
עם השלמת השלב של הכנת טיוטה של דירוג למבנה, וטרם העברתו לחברת קליפה בורסאית שנאותה להתקשר בעסקה כאמור, הוחלט שלא להמשיך בהליך, לאור רצונו של האוליגרך להמשיך ולשמור על פרטיותו, וטיוטת הדירוג שימשה לקבלת המחיר המבוקש למכירה.